הראיות וההוכחות לבריאת השמים, האדמה ובני האדם התבססו על חכמת אלוהים, ידיעתו והערכתו.


(قُلْ أَإِنَّكُمْ لَتَكْفُرُونَ بِالَّذِي خَلَقَ الْأَرْضَ فِي يَوْمَيْنِ وَتَجْعَلُونَ لَهُ أَنْدَاداً ذَلِكَ رَبُّ الْعَالَمِينَ * وَجَعَلَ فِيهَا رَوَاسِيَ مِنْ فَوْقِهَا وَبَارَكَ فِيهَا وَقَدَّرَ فِيهَا أَقْوَاتَهَا فِي أَرْبَعَةِ أَيَّامٍ سَوَاءً لِلسَّائِلِينَ... إلى أن قال: ...ذَلِكَ تَقْدِيرُ الْعَزِيزِ الْعَلِيمِ) [فصلت:9-12].

אם המאמין האמין והיה בטוח בחכמת אלוהים הבורא ובידיעתו וביכולתו הלא מוגבלת , אז הוא היה מאמין על סמך זה בכל מה שהאל בורא ומתאר, ובכל דבר שהוא מטיל ואוסר.

אלוהים ברא את בני האדם בצורה הזו מטעמים רבים, חלקם גלויים וידועים לנו וחלקם מוסתרים.

המלאכים היו הראשונים ששאלו את השאלה הזו וקיבלו תשובה מכריעה שאין ביכולתנו אלא להאמין בחכמת אלוהים ונהיה בטוחים בהערכתו.

אלוהים אמר: (قَالُوا أَتَجْعَلُ فِيهَا مَنْ يُفْسِدُ فِيهَا وَيَسْفِكُ الدِّمَاءَ وَنَحْنُ نُسَبِّحُ بِحَمْدِكَ وَنُقَدِّسُ لَكَ قَالَ إِنِّي أَعْلَمُ مَا لا تَعْلَمُونَ) [البقرة:30].

ואנו רואים שמקור הספק הפגום הזה הוא שפוט הבורא ביחס לנברא: הוא צריך לעשות כזאת וכזאת, ואסור לו לעשות כזאת וכזאת, והשפוט הזה הוא מקור כל הצרות וההפקרות.

הבורא שונה מהנברא והאל שונה מהעבד, אז איך אפשר לומר לו עשה או אל תעשה?

הקוראן דחה ובטל את זה: : (لا يُسْأَلُ عَمَّا يَفْعَلُ وَهُمْ يُسْأَلُونَ) [الأنبياء:23].

ואמר: (وَلِلَّهِ مُلْكُ السَّمَاوَاتِ وَالْأَرْضِ يَغْفِرُ لِمَنْ يَشَاءُ وَيُعَذِّبُ مَنْ يَشَاءُ وَكَانَ اللَّهُ غَفُوراً رَحِيماً) [الفتح:14].

המלך רב היכולת יכול לעשות מה שהוא רוצה בממלכתו. והזכרנו קודם שכל מעשיו הם חכמה, צדק וחמלה לכן, כל התנגדות על בריאתו או הערכתו היא טרוף.

וצריך לתקן את ההבנה המוטעית לפסוק הקוראני: (وَإِنْ مِنْكُمْ إِلَّا وَارِدُهَا كَانَ عَلَى رَبِّكَ حَتْماً مَقْضِيّاً) [مريم:71].

אין הכוונה בהגעה לשהייה, המאמינים לא יפגעו מהחום או מהענוי.

(ثُمَّ نُنَجِّي الَّذِينَ اتَّقَوْا) [مريم:72].

אלוהים יגרום להקלה על המאמינים כמו שגרם להקלה על אברהם.

ובקשר לחדית: "كل ابن آدم خطّاء وخير الخطائين التوابون" זה נכון. אבל לא הכרחי שכל מי שחטא יקבל עונש כי אלוהים רחמן, והאל מחבב את האדם המתחרט על חטאיו כמו שאמר:
(إِنَّ اللَّهَ يُحِبُّ التَّوَّابِينَ) [البقرة:222].

ואמר: : ( وَمَنْ يَعْمَلْ سُوءاً أَوْ يَظْلِمْ نَفْسَهُ ثُمَّ يَسْتَغْفِرِ اللَّهَ يَجِدِ اللَّهَ غَفُوراً رَحِيماً) [النساء:110].


המאמר הזה הוא תרגום למאמר : لماذا خلقنا الله؟
المصدر: http://ebnmaryam.com/vb/showthread.php?t=3