הנביא מוחמד ויחסו עם נשותיו

איך

התייחס הנביא עליו השלום אל נשותיו ?

השאלה

: איך התייחס הנביא עליו השלום אל נשותיו ? היא שאלה חשובה ביותר לכל מוסלמי , כי עלינו להתייחס אל הנשים שלנו באותה התייחסות של הנביא .

הוא

זרע את האושר לכל אחת מהן , כי הוא ידע היטב איך להתייחס אליהן , הצליח לחדור לתוך נפשה הדקה של האישה , והעניק לה את הרגישות הצודקת , ועזר לה למלא אחרי חובותיה הן של העולם הזה והן של העולם הבא.



אבל

,מה על נשות הנביא הנדיבות והאצילות ?

המסורת המוסלמית שעסקה בתולדות חייהן של נשותיו של הנביא עליו השלום הגדירה את נשות הנביא כי דאגו להתקרב לאלוהים דרך הצום והתפילה , הן דאגו לעשות את הכל אשר יכול לרצות את אלוהים ואת הנביא עליו השלום .


הקרבה לאלוהים היתה תכונה לכל נשות הנביא עליו השלום , לכן הן ראויות לזכות בכבוד הרב הזה , הן ראויות להיות אימהות המאמינים , הן ראויות שכל אישה מוסלמיה תקח אותן לדוגמה . הן נשות החביב מוחמד עליו השלום . הן הטיבו את יחסם לאלוהים ואלוהים הטיב אליהם .





מה על הנשים של זמננו ??



אולי , כל קרואי השורות הללו הם נשואים והם לא נשואים, שואלים עצמם : איפה האושר הזה בבתינו ? כולנו מסתכלים לחיי הנישואים שלנו , של קרובי משפחה ושל חברים , לא מוצאים את האושר הזה ! למה ? האם יש טעות בזמן שלנו ? האם הטעות נובעת ממנו ?

לאמיתו של הדבר

, אנחנו , גברים ונשים אשר התרחקנו מן הדת שלנו , ושכחנו ממנה , אנחנו התרחקנו מכל הכללים שהציב לנו הנביא עליו השלום , התרחקנו מן הציות לאלוהים , אנחנו סררנו את מצוות אלוהים . בגלל כך החיים שלנו מעוותים .

להשיג את האושר בחיי הנישואים עלינו לסלול דרך אחת למטרה זו

, אותה דרך של הנביא מוחמד עליו השלום , אם עשינו את זה , האושר יחזור עוד פעם לבית המוסלמי , וניהנה כולנו גברים ונשים מחיי נישואים שקטים ומאושרים .


הנביא עליו השלום הטיב בהתייחסותו עם הנשים שלו



הנביא עליו השלום התייחס לנשים שלו בצורה טובה בכל ימי חייו , הוא נהג לגלות שמחה בפניהן , שיחק ופינק אותן , קרא להן בשמות חיבה , פרנס אותן , וצחק עימן , אפילו הוא התחרה במירוץ עם הגברת עאאישה , היא סיפרה : " נסעתי עם הנביא עליו השלום , אז הייתי בחורה לא שמינה , הוא אמר לי בואי להתחרות במירוץ עמי , רצתי וניצחתי אותו . לאחר שנים רבות , נסעתי איתו עוד פעם , והוא אמר לי בואי להתחרות עמי במירוץ , אז נעשיתי לשמינה , רצתי אולם הוא ניצח אותי , ואמר: אחת לאחת, עכשיו אנחנו בתיקו " .

זה הוא הנביא מוחמד עליו השלום , הדואג לשעשע את הנשים שלו , ולהנעים את הזמן להן , הוא נהג גם לטייל ולהתהלך עם נשותיו , ואם נסע מחוץ לעיר שלו היה בוחר - דרך הגרלה- אחת נשותיו ללוות אותו .

בבית היה הנביא עליו השלום דוגמה טובה לכל הגברים , הוא עזר לאישתו בעבודת הבית , הגברת עאאישה נשאלה : מה עשה הנביא עליו השלום בביתו ? היא ענתה : הוא עזר בעבודות הבית עד מועד התפילה , יצא למסגד . היא אמרה עוד : " הנביא עליו השלום תפר את הבגדים שלו בעצמו , חלב את הכבשׁה שלו בעצמו ושירת עצמו בעצמו " .

איזה בן אדם גדול היה הנביא מוחמד עליו השלום , הוא לעולם לא הרביץ לאחת מנשותיו .

הוא נהג להזמין כל נשותיו לקבל ארוחת ערב בבית שהוא מבלה בו את הלילה , אחר כן כל אחת חזרה לביתה . הוא נהג לישון באותה מיטה עם אישתו . אחרי תפילת ערב נהג הנביא לדבר עם אישתו ומבלה זמן רב בשעשועים , בשיחות ובסיפורים , כדי להשכין אהבה וחיבה בלבה .



הוא הטיף לכל הגברים להטיב לנשים , ההטבה לנשים נעשתה על ידי הנביא מוחמד לבסיס להגדיר בן האדם, אם הוא טוב או רע ?

כי העמדת הפנים והפגנת המוסרים הטובים הולכת ונחלשת כשירגיש האדם שהוא בעל שלטון , ככל שהשלטון גובר כן נחלש הרצון להפגין מוסרים טובים . ואם יצליח האדם לשמור על מוסרים טובים בהיותו תופס שלטון , זה נחשב לאדם הטוב ביותר .

חיי הנישואים מלאים בכל סוגי הבעיות , לכן יש לכל גבר להטיב לאישתו כדי להשכיח לה את הסבל והבעיות שעומדים בפניהם , הנביא נהג לעשות את זה , כפי אמרנו הוא התחרה עם הגברת עאאישה במירוץ , הוא השפיע עליהן אהבה ורחמים , אנש בן מאלק סיפר כי הנביא עליו השלום אמר : " אהבתי מן העולם הזה: הנשים והבושמים , ונעשתה התפילה לקורת רוח שלי " .

עמרו בן אל-עאס שאל את הנביא עליו השלום: מי הוא האדם שאתה אוהב יותר מכולם? הוא הגיב : אישתי עאאישה , הוא שאל עוד : ומן הגברים? הוא ענה : אביה .

הוא גם הבין את המחשבה של אישתו כשהיתה בחורה קטנה , הגברת עאאישה סיפרה כי היא שיחקה בבובות שלה , והוא עליו השלום נהג להזמין את החברות שלי לשחק איתי .

היא סיפרה גם כי הנביא עליו השלום הרשה לה להסתכל על ההצגות של אנשי אל-חבשה שהיו מציגים את המשחקים שלהם במדינה , היא אמרה עוד : הוא ליווה אותי למקום של ההצגה, ושם עלי את המעיל שלו , והמתין לי עד שהספקתי להסתכל על המשחקים שלהם , הוא לעולם לא ביקש ממני ללכת לפני שאבקש ממנו את זה .

הוא לעולם לא התרחק מנשותיו בימי הווסת , אולם היה מעודד אותן ומרחם עליהן , הגברת עאאישה ( רצון אלוהים עליה ) אמרה: " סירקתי את שערו של הנביא מוחמד עליו השלום בהיותי בימי הווסת " .



היא אמרה עוד : " הנביא עליו השלום נהג לשים את ראשו על רגליי ולישון כל הזמן , גם בימי הווסת , אפילו הוא קרא הקוראן כשהוא ישן על רגליי " .

היא סיפרה עוד שהוא שתה מן כוס המים שממנו שתתה היא בהיותה בימי הווסת , אפילו סיפרה שהוא שקד לשתות מאותו מקום בקצה הכוס.

זה מעיד על הרחמים של הנביא עליו השלום על נשותיו , ומעיד על הצניעות שלו

NUMBER




צדקו של הנביא עליו השלום עם נשותיו

הנביא עליו השלום גילה אחריות מרובה בקרב הנשים שלו , רחוק מאהבתו, חמלתו והרחמים שלו , הוא הצטיין גם בצדק. הצדק של הנביא מוחמד עליו השלום נובע מתוך תחושה של אחריות , ומטבע הבריאה של הנביא עליו השלום .

1- עורווה בן אל-זובייר ( בן אחותה של הגברת עאאישה ) סיפר כי הגברת עאאישה אמרה לו : " בני , הנביא עליו השלום לעולם לא העדיף אחת מבינינו על האחרות , הוא חילק את ימי השבוע עלינו , לכל אישה קבע לילה מסוים שהוא מבלה איתה , רחוק מכך הוא נהג לבקר אצל נשותיו מדי יום כדי לברך אותן לשלום . הגברת סוודה בת זמעה ( אישתו של הנביא ) וויתרה לי על החלק שלה כשהזקינה ובאתה בימים היא ביקשה מן הנביא את זה ואמרה לו: " נביא אלוהים אני כבר זקנתי ובאתי בימים, לכן אני מבקשת ממך שתלון בלילה המיועד לי בביתה של עאאישה - היא ידעה שהוא אוהב עאאישה יותר מן האחרות - לכן וויתרה לה על היום שלה , כי פחדה שהזקנות שלה יעוררו מורת רוחו של הנביא, אז ביקשה ממנו לעשות את זה " . הנביא עליו השלום הסכים לה , כי ריחם עליה כי היא זקנה ביותר - היא נישאה לנביא עליו השלום אז היתה בת 65 – ובמרוצת השנים היא חשה שהיא לא תוכל להבטיח לנביא את הזכויות של הנישואים , וחששה - לפי דעתה - שייגרש אותה , על כן היא הציעה לו לעבור לביתה של עאאישה ביום שלה .

אלוהים הוריד על הנביא עליו השלום פסוקים אשר מסדרים כל מצב כזה : " אם תחוש האישה כי בעלה מואס בה או פונה מעליה אין עווֹן על שניהם אם יגיעו להסכמה ביניהם כי ההסכמה טובה יותר בכל נפש טבועה צרות -עין ואולם אם תיטיבו ותהיו יראים הנה אלוהים מכיר את מעשיכם לִפנַי ולִפנים" ( סורת הנשים : 128 ).



2 – הנביא עליו השלום לא וויתר על צדקו כלפי נשותיו , בשבתו בבית ובלכתו בדרך . הגברת עאאישה סיפרה כי הנביא עליו השלום התרגל לטייל ולהתהלך עם נשותיו , ואם נסע לחו''ל היה בוחר - דרך הגורל - אחת נשותיו ללוות אותו . והאישה שייפול עליה הגורל היא אשר תסע איתו . לפעם נפל הגורל על שני נשותיו עאאישה וחפצ'ה , שתיהן ליוו אותו בנסיעה .

3 – הדבר המעיד על צדקו של הנביא עליו השלום עם נשותיו הוא שהנביא עליו השלום בכל פעם נישא לאישה גרושה או אלמנה היה מבלה איתה שלושה לילות , אחר כך הוא קבע לה יום בלבד בדומה לנשותיו האחרות . אום סלמה – אישתו של הנביא – סיפרה כי הוא בילה איתה אחרי החתונה שלושה לילות , אחרי כך שאל אותה : אם את רוצה שאבלה איתך שבע לילות ואבלה שבע לילות עם האחרות אני מוכן ? או אבלה איתך שלושה לילות ועימן שלושה לילות ? היא ענתה : שלושה לילות !

4 – הנביא עליו השלום לא וויתר על צדקו עם נשותיו גם כשהיה חולה לפני מותו, הוא עמד על דעתו שלכל אחת מהן הזכות לבלות יום בביתה , ולמרות המחלה שמנעה ממנו לזוז, אלא שהוא נשען על שכמיהם של דודו אלעבאס ובן דודו עלי בן אבי טאליבּ והסתובב עליהן , בימים האחרונים לא יכל הנביא לצאת החוצה, הוא ביקש מכל נשותיו שיישב בביתה של עאאישה עד שיחלים , אולם הוא מת שם .

הגברת עאאישה סיפרה כי הוא התמיד לשאול בימיו האחרונים : איפה אהיה מחר ? משמע הדבר שהוא מתעניין בזכות כל אישה מנשותיו שיבלה יום בביתה .

הוא נפטר בביתה של עאאישה , היא סיפרה : " הנביא עליו השלום נפטר בבית שלי , וראשו מונח על החזה שלי , לפני מותו בא אחי עבד אל-רחמן בן אבי בקר , ובידו היתה מחצצה, הנביא הסתכל על המחצצה , ידעתי שהוא רוצה לחצוץ את שִינָו , אני לקחתי את המחצצה מן עבד אל-רחמן , הרטבתי אותה ברוק שלי , ונתתי אותה לנביא עליו השלום והוא חצץ בה את שניו בהיותו נשען על החזה שלי , אחר כך הלך לעולמו , עליו רחמי אלוהים " .

5 – למרות צדקו של הנביא עליו השלום , ושקידתו לשוות בין כל נשותיו , הוא נטה מבחינה מורלית לגברת עאאישה יותר מכולן , וזה לא מוזר, כי אין לאדם להשתלט על כל רגשותיו ובמיוחד רגשות האהבה . אולם הוא נהג בצדק עמן בכל תחומי החיים , האוכל , הלבוש , הזכויות הטבעיים של הנישואים, אפילו בימים שלא בילה איתן.

הוא התפלל לריבונו ואמר : " ריבוני , הנה אני נהגתי בצדק עם נשותיי בכל אשר יכולתי , אולם סלח לי על כל אשר איני יכול לשלוט בו ( הוא מתכוון לאהבתו לעאאישה ) .

כאן הבין הנביא עליו השלום שאהבתו לעאאישה השתלטה על חושיו , ורגשותיו , הוא נטה אליה יותר מכולן , לכן הוא ביקש סליחה מאלוהים, כי האהבה היא דבר מוסרי , אין לאדם לברוח ממנו , אין לאדם להתעלם ממנו ואין לשכוח ממנו , זה הטבע של כל אדם .

,