وعليكم السلام ورحمة الله وبركاته.
الإسم "ישו" هو الإسم الدارج عند الناطقين بالعبرية لعيسى عليه السلام . مع أنه في ترجمة العهد الحديث للعبرية وعند النصارى الناطقين بالعبرية دارج إستعمال الإسم "יֵשׁוּעַ". .
ومن الواضح أن الإسم الأصلي هو "יֵשׁוּעַ".
ولإختفاء حرف ע من كلمة "ישו" هناك احتمالين:
1) اختفاء الحروف الحلقية من بعض الامثال في לשון חז"ל .
2) تأثير اللغات الاجنبية التي لا تحتوي على الحروف الحلقية . ومن المحتمل أن كلمة "ישו" ما هي إلا تقليد لنطق الإسم عند النصارى اللذين لم يكونوا من المتحدثين باللغات السامية .
*** وهناك من يستعمل الإسم "ישו" كإختصار للمصطلح "יימח שמו וזכרו", .
المصدر: ترجمة من ויקיפדיה .
وإليك النص العبري كما ورد في المصدر :
השם "ישו"
השם "ישו" הוא המקובל ביותר בקרב דוברי עברית, אם כי בתרגומי "הברית החדשה" לעברית, וכן בקרב קהילות נוצריות דוברות עברית, מקובל השם "יֵשׁוּעַ". נראה ש"ישוע" הוא השם המקורי, וכי מדובר בגרסה של השם "יהושֻעַ" (כפי שיש "יורם" כנגד "יהורם", "יונתן" כנגד "יהונתן", וכדומה).
היעלמות ה-ע בשם "ישו" תיתכן משתי סיבות:
1. היעלמות העיצורים הגרוניים בניבים מסוימים של לשון חז"ל, בעיקר אלה שדוברו בגליל. עדות מפורשת לכך מצויה בתלמוד הירושלמי, שם היא מיוחסת לעברית שבפי תושבי חיפה, בית שאן וטבעון: "אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טיבעונין מפני שהן עושין היהין חיתין ועיינין אאין" (מסכת ברכות, פרק ב, דף טז, ב).
2. השפעה של שפות זרות שלא כללו עיצורים גרוניים. ייתכן שהצורה "ישו" היא חיקוי להגיית השם בפי נוצרים שלא היו דוברי שפות שמיות.
בברית החדשה עצמה נדרש השם "ישוע" כך: "כי הוא יושיע את-עמו מחטאתיהם" (מתי 1:21). יש בכך עדות כי מחבר האוונגליון של מתי דיבר עברית, ואולי אף כתב את האוונגליון מלכתחילה בעברית.
יש הדורשים את השם "ישו" כראשי תיבות של הביטוי "יימח שמו וזכרו", ולכן נוצרים דוברי עברית מסתייגים מהשימוש בצורה הזו ומעדיפים את הצורה המשוחזרת "ישוע". עם זאת, יהודים דתיים מקפידים שלא להשתמש בשם ישוע [1] אלא בשם ישו, או "אותו האיש", בגלל האיסור ההלכתי של הרמב"ם לומר שם של עבודה זרה (הלכות עבודה זרה, פרק ה', י"ד), כפי שמוגדר ישו ביהדות.