:: الرئيسية :: :: مقالات الموقع :: :: مكتبة الكتب ::  :: مكتبة المرئيات ::  :: مكتبة الصوتيات :: :: أتصل بنا ::
 
القائمة الرئيسية

 الصفحة الرئيسية

 منتدى الحوار

 نصرانيات

 حقائق حول الأناجيل

 حقائق حول المسيح بالأناجيل

 حقائق حول الفداء والصلب

 مقالات منوعة حول النصرانية

 كشف الشبهات حول الإسلام العظيم

 شبهات حول القرأن الكريم

 شبهات حول الرسول صلى الله عليه وسلم

 شبهات حول السنة المطهرة

 شبهات منوعة

 الإعجاز العلمي
 الأعجاز العلمي بالقرأن الكريم
 الأعجاز العلمي بالحديث الشريف
 الحورات حول الأعجاز العلمي بالإسلام

 كيف أسلم هؤلاء

 من ثمارهم تعرفونهم

Non Arabic Articles
· English Articles
· Articles français
· Deutsches Artikel
· Nederlands

 مقالات د. زينب عبد العزيز

 مقالات د. محمد جلال القصاص

 مكتبة الكتب

 مكتبة المرئيات

 مكتبة التسجيلات

 مكتبة البرامج والاسطوانات الدعوية

 البحث

 البحث في القرآن الكريم

 دليل المواقع

 أربط موقعك بنا

 اتصل بنا

إسلاميات

المتواجدون بالموقع

يوجد حاليا, 83 ضيف/ضيوف 0 عضو/أعضاء يتصفحون الموقع.

شبكة بن مريم الإسلامية - عن المسيح الحق - حقيقة يسوع الانجيل - عن تحريف الكتاب المقدس - نفي التثليث - عن الله محبه: עברית

بحث في هذا الموضوع:   
[ الذهاب للصفحة الأولى | اختر موضوعا جديدا ]

הנער והקוֹסֵ&#
עברית

הנער והקוֹסֵם

 

סִפֵּר לָנוּ הדאב בן חאלד , סִפֵּר לו חמאד בן סלמה שסִפֵּר לו ת'אבת בְּשֵׁם עבד אלרחמאן בן אבי לילא בְּשֵׁם צוהיב שֶׁהנביא מוחמד אמר:

בימים שקדמו לכם , היה מלך שהיה לו קוֹסֵם . כַּאֲשֶׁר הִזְדַּקֵּן הקוֹסֵם אמר למלך: אָכֵן הזדקנתי, לָכֵן שלח לי נַעַר כְּדֵי ללמדו את הקֶסֶם .

 

שלח המלך את הנער אל הקוסם.

 

בדרכו, היה פוגש נָזִיר. היה יושב אתו ושומע את דבריו.

דבריו של הנָזִיר מָצאו חֵן בְּעֵינֵי הנער. ובכל פעם שהלך אל הקוסם היה פוגש את הנָזִיר ויושב אתו. וכשהיה מגיע אל הקוסם , הקוסם היה מרביץ לו.

הוא הִתְלוֹנֵן בִּפְנֵי הנזיר.

 

אמר לו הנזיר: אם אתה חושש מהקוסם ,תגיד לו: עצרו אותי הוריי, ואם אתה חושש מהוריך ,תגיד להם : עצר אותי הקוסם.

 

בְּעוֹד שׁהוא במַצָּב הזה , ראה בֶּהֱמַה גדולה שחסמה את הכביש . הוא אמר: היום אדע מי יותר טוב הקוסם או הנזיר.

 

הוא לקח אבן ואמר: הוֹי אֱלֹהִים , אִם עניין הנזיר אָהוּב עַליך יוֹתֵר מִן עניינו של הקוסם אז תהרוג את הבֶּהֱמַה כדי שהאנשים יכלו לעבור.

הוא זרק את האבן לעבר הבֶּהֱמַה והיא נהרגה. והאנשים עברו את הכביש.

 

 

בָּא הנער אֶל הנזיר וסיפר לו על המקרה של הבֶּהֱמַה .

 

אמר הנזיר לנער: הוֹי בני , היום אתה יותר טוב ממני. הגעת לְמֵיטַב הַדַּרְגָּה. אתה עלול להסתבך בצרות , אם תסתבך בצרות אל תעיד עלי .

 

הנער היה מרפא את העִוֵּרים, המְצֹרָעים, ושאר המחלות.

נודע ליָדִידו העִוֵּר של המלך על הנער. הוא הביא לו הרבה מתנות ואמר לו: כל זה הוא בשבילך, אם אתה מרפא אותי.

 

אמר הנער: אני לא מרפא אַף אֶחָד, אֵין זֶה אֶלָּא אלוהים שמרפא. אם אתה תאמין בו , אז אני אתפלל לֵאלֹהִים שירפא אותך.

 

יָדִידו של המלך האמין באלוהים והוא הִבְרִיא ממחלתו.

 

הוא בָּא אֶל המלך וישב אתו כמו שישב בעבר.

 

אמר לו המלך: מי הבריא אותך?

 

אמר הידיד: אֱלֹהיי.

 

אמר המלך: הַאִם יֵשׁ לְךָ אלוהים מִלְּבַדי ?

 

אמר הידיד: אֱלֹהיי ואלוהייך הוא אללה.

המלך עִנָּה את ידידו עד שהוא העיד על הנער.

 

הביאו את הנער אל המלך.

 

המלך אמר: הוֹי בני , יכולתך בקסם הגיעה לרמה של ריפוי העִוֵּרים, המְצֹרָעים ואתה יכול לעשות הרבה דברים.

 

אמר הנער: אני לא מרפא אַף אֶחָד, אֵין זֶה אֶלָּא אלוהים שמרפא.

 

המלך עִנָּה את הנער עד שהוא העיד על הנזיר.

 

הביאו את הנזיר אל המלך.

אמר לו המלך: תחזור בשאלה מהדת שלך.

הנזיר סירב לבקשת המלך. אז המלך צווה לקטוע את ראשו של הנזיר במִנְסָרָה.

 

אַחַר כָּךְ הביאו את ידידו של המלך.

אמר לו המלך: תחזור בשאלה מהדת שלך.

הידיד סירב לבקשת המלך. אז המלך צווה לקטוע את ראשו של הידיד במִנְסָרָה.

 

אַחַר כָּךְ הביאו את הנער אל המלך.

אמר לו המלך: תחזור בשאלה מהדת שלך.

הנער סירב לבקשת המלך.

 

המלך צווה לחבריו שיקחו את הנער להר , ברגע שהם מגיעים לפִּסְגָּה מבקשים ממנו לחזור בשאלה מהדת שלו. אם הוא יסרב אז עליהם להשליכו מפסגת ההר.

 

הביאו אותו לפסגת ההר.

הנער אמר: הוֹי אֱלֹהִים, תמנע ממני את רָעָתם.

אז ההר רָעַד והם נפללו מעל ההר.

 

הלך הנער אל המלך.

אמר המלך: מה עשו האנשים ששלחתי עמך?

אמר הנער: אֱלֹהִים מנע ממני את רָעָתם.

 

המלך צווה לחבריו שיקחו את הנער לסְפִינָה , וברגע שהם מגיעים לאמצע הים מבקשים ממנו לחזור בשאלה מהדת שלו. אם הוא יסרב אז עליהם להשליכו מהסְפִינָה אל הים.

 

אמר הנער: הוֹי אֱלֹהִים, תמנע ממני את רָעָתם.

 

אז הסְפִינָה התהפכה והם טבעו בתוך הים.

 

הלך הנער אל המלך.

אמר המלך: מה עשו האנשים ששלחתי עמך?

אמר הנער: אֱלֹהִים מנע ממני את רָעָתם.

 

הנער אמר למלך: אתה לא יכול להרוג אותי עד שתעשה מה שאני מצווה עליך.

 

המלך שאל: מה אתה מצווה עלי?

 

ענה הנער: אתה צריך לאסוף את כל האנשים, ולשים אותי על צלב ואז תקח חֵץ מהחצים שלי , שים את החץ בתוך הקשת ואז תגיד:

בְּשֵׁם האל של הנער.

ואז תשליך את החץ לעברי ותהרוג אותי.

 

המלך אסף את האנשים , צָלַב את הנער, לקח חץ מהחצים של הנער , שם את החץ בתוך הקשת ואז אמר: בְּשֵׁם האל של הנער.

 

המלך השליך את החץ לעבר הנער והרג אותו.

 

אז אמרו האנשים: אנחנו מאמינים באלוהים של הנער, אנחנו מאמינים באלוהים של הנער.

 

הגיעו אנשים ואמרו למלך: הנה מה שהזהרת ממנו הנו קורה, האנשים האמינו.

 

המלך צווה לחפור תֶּלֶם גדול ועמוק והִדְלִיק אש.

ואמר: תזרקו לאש כל מי שלא חוזר בשאלה מדתו.

הם זרקו את האנשים לתוך האש עד שהגיעה אישה עם הילד שלה.

האישה חששה מהאש . ואז אמר לה ילדה: תהיי סבלנית אמא כי את בדרך הישרה.

 

הפורום העברי

 

(أقرأ المزيد ... | التقييم: 5)
חמשת עמודי הא&
עברית

חמשת עמודי האסלאם

          האיסלאם, במידה שונה מן הנצרות, הוא דת הלכה. פירוש הדבר כי כדי להיות מוסלם, לא די בקבלת עיקרי אמונה מסוימים - כמו ייחוד האל, שליחותו של מוחמד , מקורו השמימי של הקוראן, יום הדין, גן העדן והגהינום וכיו"ב, אלא יש לקיים מערכת מסועפת של מצוות הנוגעת בכל פרט בחייו של המאמין.

          מתוך מערכת הלכתית זו, הועלו חמש מצוות לדרגה של מצוות-יסוד - עמודי התווך של האיסלאם. מצוות אלו הן: "שהאדה" - העדות, כלומר החובה להצהיר על דבקות בעיקרי האמונה הבסיסיים של האיסלאם; "צלאת" - תפילה, "זכאת" - צדקה, "צום" - צום, ו"חגג" - העליה לרגל למכה, ולאתרים מקודשים סביבה.

          כולן מצוות שבין האדם למקום וכולן מצוות המוטלות על כל יחיד, גבר ואשה כאחד - להבדיל ממצוות אחרות בהלכה המוסלמית, שקיומן בידי חלק מן העדה פוטר את שאר המאמינים מלקיימן ("פרד' כפאיה"). קיום כהלכה של מצוות-היסוד הוא אבן בוחן לכל מוסלם. מי שאינו מקיימן במודע, במכוון, וללא הצדקה - אינו יכול להימנות עם קהל המוסלמים.

          חמש המצוות כקבוצה מיוחדת מתוך כלל המצוות באיסלאם - אינן באות לידי ביטוי בקוראן. כל מצוות-היסוד אמנם נזכרות בו אך לא כחטיבה אחת, אלא במפוזר, בפרקי קוראן שונים. רק בספרות ה"חדית'", המסורת שבעל-פה שהמוסלמים מייחסים אותה למוחמד ולחבריו הקרובים , רק בה מוצאים את כנויין הכללי "ארכאן אל-איסלאם" (עמודי התווך של האיסלאם). בספרות החדית' ובספרות ההלכה עובדו גם פרטי המצוות הללו, על פי היסודות שהונחו בקוראן.

 

מצוות העדות

          חובה בסיסית של כל מוסלם היא להצהיר על דבקותו בשני עקרונות-היסוד של האמונה המוסלמית: האמונה בייחוד האל, והאמונה בשליחותו של מוחמד. - מכונה "עדות" ("שהאדה"). המוסלם מעיד כי אין אל מבלעדי אללה וכי מוחמד http://www.ebnmaryam.com/vb/images/smilies/salla.gifהינו שליח אללה. במקור הערבי: "לא אלאה אלא אללה ומוחמד רסול אללה".

נוסחה זאת חוזרת ונשנית פעמים אחדות בכל יום באוזני המוסלם ובפיו, בזמן הקריאה לתפילה ובזמן התפילה עצמה, אבל היא נאמרת גם במעמדים מיוחדים בחייו, למשל, על ערש מותו או במעמד ההתאסלמות. אמירת ה"שהאדה" בנוכחות עדים, ורק אמירה זו - מהווה את אקט ההתאסלמות.

מצוות התפילה

מקומה של התפילה בחיי המאמין

          המלה המציינת תפילה באיסלאם, "צלאת", מציינת תפילה ממוסדת וקבועה. מועדיה קבועים, נוסחה קבוע, תנועותיה קבועות, מצוות מסוימות קבועות וקשורות בה (כגון - טהרה) וזאת בהבדל מן התפילה האישית הספונטנית, המוכרת בתרבויות דתיות רבות .

          אנחנו נעסוק ב"צלאת" ונבחין בה שני סוגים: האחד - התפילה היומית, השנייה - התפילה בציבור במועדים מיוחדים, כמו תפילת יום שישי ותפילת החגים.

          במסורת שבעל-פה באיסלאם נקבע המספר של חמש תפילות ביום, והוא המחייב את המוסלמים. כל מוסלם מתפלל, אם כן, מדי יום תפילת בוקר, תפילת צהריים, תפילת מנחה, תפילת מעריב ותפילת לילה.

          ניתן לקיים כל אחת מן התפילות היומיות ביחידות, ובכל מקום שאין בו חשש טומאה, אם כי עדיף לקיימן בציבור ובמסגד.

          תוכנה של התפילה המוסלמית ומתכונתה אינם משתנים למעשה גם ביום שישי ובחגים, בהם נערכות תפילות בציבור. על המוסלמים מקובל שערבית היא לשון הקודש, הלשון שבה הורד הקוראן משמים, ועל כן חשים חובה להתפלל בה גם אלה, אשר אינם משתמשים בה בחיי היום-יום.

התפילה בציבור

          התפילה בציבור בימי שישי ובחגים נערכת במסגד המרכזי לישוב או לשכונה, בדרך כלל במעמד של ארבעים מתפללים (ויש המסתפקים בשנים-עשר) המהווים מניין. היא נבדלת מן התפילה היומית בכך שנוספות לה שתי "רכעות" ודרשה - "ח'וטבה", שנישאת בימי ו' לפני התפילה ובחגים אחריה - על-ידי הדרשן ("ח'טיב"). הדרשה כוללת הטפה בעניינים דתיים ולפעמים גם בענייני דיומא, וברכות לנביא, לציבור המאמינים.

          התפילה בציבור בצהרי יום ו', היא בלבד הנותנת צביון מיוחד ליום הזה שנקרא בערבית "יום אל-ג'ומעה" – יום ההתכנסות. יום ו' אינו יום שבתון או יום מנוחה. בקוראן נאמר: "המאמינים, כאשר ייקראו לתפילה (כלומר - כאשר ה"מואד'ין" יקרא למאמינים לבוא למסגד) ביום הקהל (יום "אלג'ומעה), ואצתם אל זכר אלוהים (כלומר - מהרו לתפילה להזכיר את שם אלוהים) וזנחתם את המשא המתן. זה טוב לכם, אם יודעים אתם. ובכלות התפילה ונפוצותם בארץ, וביקשתם חסד אלוהים" (כלומר - התפזרו איש-איש בחיפוש אחר מחייתו, פרנסתו - סורה 62, פסוקים 10-9, בתרגומו של י. י. ריבלין).

          התפילה בציבור במסגד נערכת בראשות ה"אימאם". המאמינים עומדים מאחוריו בשורות .

          הן בתפילה ביחידות והן בתפילה בציבור פונה המאמין לכיוון מכה. בערבית נקרא כיוון התפילה "קיבלה".

המסגד

          מבנה המסגד מותאם לתפקידיו. למרות ההבדלים בסגנון הארכיטקטוני והאמנותי בין המסגדים באיזורים שונים של העולם המוסלמי, קיימת מתכונת בסיסית אחידה פחות או יותר של מסגד: אולם תפילה , שהמתפללים עומדים בו ופניהם לעבר מכה. כיוון התפילה מסומן על-ידי גומחה ("מיחראב") בקיר הקדמי. בצד ה"מ'יחראב" נמצא דוכן הדרשן, דוכן גבוה, שמדרגות מובילות אליו. הדוכן הוא מפריטי הריהוט הבודדים במסגד, בנוסף לשטיחים ולנברשות. עיטורי המסגד מבוססים על הכתב הערבי ועל מוטיבים צמחיים ואין בו דמות אדם או חי, בגלל איסור פסל ומסכה שהאיסלאם מחמיר בו מאוד. במסגדים יש בדרך כלל חצר גדולה מוקפת בחלק מקורה, המשמשת גם כן לתפילה או לפעילות דתית קהילתית. במרכז החצר או בפינתה בריכת מים וברזים לצורך הטהרה. לפני כל תפילה מן התפילות היומיות עורך המוסלם טהרה חלקית, כלומר רחצת הידים עד המרפקים, הרגלים עד הקרסוליים והפנים.

          ולבסוף, המסגד מאופיין על-ידי צריח מיוחד, "מאד'נה" או "מנארה", שממנו קורא ה"מואד'ין" לתפילה.

          בתקופת מוחמד היו קוראים מעל גג גבוה, סמוך לבית הנביא, ששימש כמסגד הראשון. רק יותר מאוחר החלו מקימים מגדלים מיוחדים לשימושו של ה"מואד'ין". נוסח ה"אד'אן" - הקריאה לתפילה, הוא אחיד: "אללה הגדול מכל ("אללה אכבר"); אני מעיד שאין אל מבלעדי אללה, אני מעיד שמוחמד הינו שליח אללה (זאת ה"שהאדה" - העדות), הבו לתפילה, הבו להצלחה, אללה הגדול מכל. אין אל מבלעדי אללה".

מצוות הצדקה

          בראשית פעילותו של מוחמד כנביא היו מאמיניו חייבים בקיום מצווה אחת בלבד, בנוסף לתפילה: מתן צדקה – "זכאת" או "צדקה", שנועדה לטהר את האדם מקשריו עם החומרי, הארצי, להוכיח את אמונתו בעולם הבא, ולסייע לו לזכות בדין ביום הדין. המוסלמים מתוארים בסורות המכאיות של הקוראן כמי ש"שוקדים תמיד על תפילתם ומעניקים מתת חסד לאביון" (סורה 70, פסוקים 24-22).

          בסורה מתקופת אל-מדינה הוגדרו בדיוק הזכאים ליהנות מן הצדקה: העניים והאביונים, המופקדים על איסוף מס הצדקה, אלה אשר יש לקשור את לבותם לאיסלאם, שבויים שיש לפדותם, בעלי חוב אשר נושים להם, הנלחמים במלחמת מצווה וההולכים בדרך (עיין סורה 9, פסוק 60).

          מאוחר יותר קבעה ההלכה המוסלמית חמישה דברים, מהם חובה להפריש "זכאת": תבואות, פירות, עדרים, כסף וזהב וסחורות וגם קבעה את שעור המס שחובה להפרישו כגון: מעשר מן הראשונים, חלק ארבעים מן האחרונים וכו' .

מצוות הצום

          באיסלאם הצום קשור למועד הגזירה האלוהית . הצום הוא שלושים יום מבוקר עד ערב, בחודש רמד'אן.

          נקבע צום חובה של שלושים יום ברמד'אן - החודש התשיעי בשנה המוסלמית. צום הרמד'אן נועד לציין את תחילת הורדתו של הקוראן מן הלוח השמימי אל מוחמד באמצעות המלאך גבריאל. המוסלמים מאמינים כי הדבר אירע באחד מעשרת הלילות האחרונים של חודש רמד'אן (הרוב מסכימים על ה-27 בו). לילה זה מכונה "לילת אלקדר" .

          במשך חודש רמד'אן חייב המוסלם לקיים צום מלא , בכל יום מבוקר עד ערב. עם ערב בטלים כל האיסורים - אבל לפי רוח האיסלאם יש לנהוג באיפוק ובצניעות גם בלילה.

(أقرأ المزيد ... | 81725 حرفا زيادة | التقييم: 4)
הוכחת מציאות &
עברית

שאלה: תוכיח לי את מציאות אלוהים, באופן שאהיה בטוח בקיומו?

תשובה: לפני שנתחיל בוא נסכים על כללים להוכחה, מה נחשב להוכחה? מתי אתה מחליט על מציאותו של משהו ומתי אתה מסתפק?

 

האם אתה מסתפק אם אתה קיים? אני מניח שלא, אתה מבין, מרגיש ורואה שאתה קיים, נכון?

 

השואל: נכון, כל דבר שאני יכול להרגיש , לראות או למשש אני בטוח שהוא קיים, כל מה שאני יכול לחוש ב- 5 החושים שלי אני יכול להיות בטוח שהוא קיים.

 

המשיב: האם אתה בטוח שאני קיים, כן אני זה שכותב אליך כרגע, זה שאתה קורא את תשובתו, האם אתה מסתפק בקיומי? או שאתה בטוח שאני קיים?

 

השואל: כן, אני בטוח בקיומך אני רואה את האותיות מסודרות, אני מבין שמשהו בעל שכל כתב לי את הדברים.

 

המשיב: בדיחה ידועה מספרת על מורה ברוסיה שקרא לכל תלמידיו ואמר להם שאלוהים אינו קיים מכיוון שלא ניתן לראות אותו. אז קם אחד התלמידים ממושבו וצעק "איננו רואים את שכלו של המורה, מכאן שלמורה אין שכל"!

 

גם את הנגר שבנה את הכיסא עליו אתה יושב אתה לא רואה כרגע, יתכן אפילו שהנגר לא חי ובכל זאת אתה מבין הגיונית שמישהו בנה את הכיסא והוא לא נוצר ללא יד מכוונת.

ראית פעם גלי קול? ראית פעם חמצן? ראית פעם גלי רדיו? אתה יודע שכל הדברים האלה קיימים בזכות המסקנות שהשכל הורה לך לא מפני שראית אותם.

את החשמל אנחנו לא רואים אבל אנחנו רואים את פעולתו רואים פלורוסנט דלוק, רואים מחשב דלוק, ואנחנו מבינים שיש כוח הנקרא חשמל,

את "כוח המשיכה" אנחנו לא רואים אבל אנחנו יכולים לראות שהוא קיים כל חפץ שנזרוק ימשך לארץ למרות שאנחנו לא רואים את החשמל ואת כוח המשיכה אנחנו מבינים בהגיון שברשותנו שהם קיימים.

 

זאת אומרת שלא רק 5 החושים שלנו יכולים להוכיח על קיומו של משהו, מספיק שיש לנו הוכחות לוגיות הגיוניות שמשהו קיים, אנחנו מבינים שהוא קיים.

 

לסיכום: להוכיח את מציאות אלוהים אנחנו לא צריכים לראות אותו אלא מספיק שיהיה מוכח לנו שהוא קיים על ידי ההיגיון שברשותנו.

 

לאחר שסיכמנו מה מקובל עלינו כהוכחה למציאותו של משהו אנחנו יכולים להתקדם.

 

ובכן, ישנם דרכים ואפשרויות רבות להוכיח את מציאותו של אלוהים כדי לא להטריח אותך,בחרתי אחת מהם

נסכם את ההוכחה, ולאחר מכן נסביר אותה ונראה שיש לה גם חריגים יוצאים מהכלל.

 

סיכום ההוכחה:

1) טענה: לכל סדר יש מסדר.

 

2) עובדה: העולם מסודר.

 

3) מסקנה: לעולם יש מסדר. (אלוהים)

 

אם נסכם זאת במילים:

כל דבר מסודר מעיד על מישהו שסידר אותו, וכיוון שהעולם מסודר, אנחנו מגיעים למסקנה שיש משהו שסידר אותו- הבורא.

 

כל סדר שאין סיכוי שסודר ללא יד מכוונת, חייב להיות מסדר.

 

טענה: לכל דבר מסודר שאין סיכוי שנוצר ללא יד מכוונת, חייב להיות מסדר.

מסכים לסיכום?

השואל: מסכים, אבל מי אמר שהעולם מסודר בכזו צורה שלא יתכן שהוא נוצר ללא מסדר.

המשיב: ובכן מכאן אנחנו נמשיך להוכחת סעיף 2 שהעולם מסודר, ולעניינו שהעולם מסודר באופן שלא ייתכן שהוא סודר מאליו.

(أقرأ المزيد ... | 72304 حرفا زيادة | التقييم: 3)
התשובה על: נרפ
עברית

אויבי האסלאם טוענים שהאסלאם הוא דת שקוראת לעצלות, להזנחה, לאי עבודה ולסמכות על חסדי אלוהים. ושהאסלאם משקף לחסידיו דברים שליליים וגורם לאנשים לסמוך על ההשגחההעליונה ולהיות עצלנים, להיות תלויים בעולם הנסתר ולחיות בעולם של דמיון, רחוקים מהמציאות , כי הוא מבוסס על האמונה שאלוהים יודע הכל לפני שהואקורה. ושהמחשבה הזו גורמת למוסלמי להיות חסר בחירה כי הוא משולל בחירהחופשית, אז למה הוא צריך לעבוד? הטענה הזו אינה חדשה אלא שהיא מתחדשת כל הזמן ומופיעה בכל עת בצורה חדשה. מי שעורר את הטענה הזו, עורר אותה משום שהוא הבין שלא כהלכה את האמונהבנסתרות , בגורל ובגזרה, והתבלבל בין נרפות לבין לבטוח באלוהים. נרפותפירושה לסמוך על אלוהים בהשגת המבוקש בלי לטרוח ולעשות שום דבר. לבטוח באלוהיםפירושו: לסמוך על אלוהים בהשגת המבוקש תוך כדי עשייהלהשגת המבוקש וזה הוא הפירוש שמעודדים בקוראן ובמסורת של הנביא עליוהשלום. וההוכחות הן: 1) הקוראן:פסוקי הקוראן קישרו בין אמונה לבין עבודה ולקחו את העבודה הטובה כתנאי לאמונה. עבודה היא מלה שכוללת כל מאמץ אנושי שנעשה לטובת הפרט והחברה. ومن ذلك قوله تعالى«وَالْعَصْرِ (1) إِنَّالْإِنسَانَ لَفِي خُسْرٍ (2) إِلَّا الَّذِينَ آمَنُوا وَعَمِلُواالصَّالِحَاتِ وَتَوَاصَوْا بِالْحَقِّ وَتَوَاصَوْا بِالصَّبْرِ (3العصر 1 - 3، وقوله: «إِلَّا الَّذِينَ آمَنُوا وَعَمِلُوا الصَّالِحَاتِ فَلَهُمْ أَجْرٌ غَيْرُ مَمْنُونٍ(6) »التين/ 6، אלוהים נשבע שבן האדם הנו מפסיד חוץ מהמאמינים שקיימו את כל המצוות. وقوله عز وجل: «وَقُلِ اعْمَلُواْ فَسَيَرَىاللّهُ عَمَلَكُمْ وَرَسُولُهُ وَالْمُؤْمِنُونَ وَسَتُرَدُّونَ إِلَىعَالِمِ الْغَيْبِ وَالشَّهَادَةِ فَيُنَبِّئُكُم بِمَا كُنتُمْتَعْمَلُونَ (105التوبة/ 105 תעבדו, אלוהים יראה את עבודתכם והנביא והמאמינים יראו את זה. وقال أيضاً: «فَامْشُوا فِي مَنَاكِبِهَا وَكُلُوا مِن رِّزْقِهِ وَإِلَيْهِ النُّشُورُ (15الملك/ 15 תעבדו ותחפשו אחרי הפרנסה שלכם. ויש עוד הרבה פסוקים שמעודדים עבודה וחיפוש אחרי פרנסה. ומה שיש בפסוקים של הקוראן מנוגד לעצלות ולנרפות. 2) המסורת של הנביאהדגישה על חשיבותה של העבודה. قال رسول الله صلى الله عليه وسلم: «ما منكم من أحدإلا وقد كتب مقعده من الجنة والنار، فقيل يا رسول الله: أفلا ندع العملونتكل على الكتاب؟، فقال: لا، اعملوا، فكلٌ ميسر لما خُلق له» وراه البخاري הנביא עליו השלום אומר: כל אחד מכם גורלו נקבע אם הוא לגן עדן או לגיהנום. ואז שאלו את הנביא: אנחנו לא צריכים לעבוד ונסמוך על מה שנגזר לנו? אמר הנביא: לא! תעבדו, כל אדם חייב לעשות את הנגזר לו. מסורת שנייה מספרת: תחשוב היטב ותסמוך על אלוהים. اعقلها وتوكل גם כן הוא אומר: תתרפאו עבדי אלוהים, אלוהים המציא לכל מחלה תרופה. تداووا عباد الله، فإن الله تعالى لم يضع داء إلا وضع له دواء..» رواه أحمد. הדרישה לעבודה היא חובה ומי שרוצה להרוויח בצורה נכבדה הוא צריך לחפשעבודה. וכל מי שרוצה צאצאים יתחתן, וכל מי שרוצה הצלחה ילמד, וכל מי שרוצההחלמה ממחלה יקח תרופה. 3) האמונה בנסתרות, בגזרה לטוב ולרע ובגורל אינה מתנגשת עם תפקיד האדם בחיים ועם הצורך בעבודה. החליף עומר בן אלכטאב אמר: אסור עליכם לא לעבוד ולבקש פרנסה מאלוהים כי השמיים אינם מורידים זהב או כסף. لا يقعد أحدكم عن طلب الرزق يقول اللهم ارزقني وقد علم أن السماء لا تمطر ذهباً ولا فضة». 4) והאמירה שהאדם משולל בחירה חופשיתושמעשיו נקבעו לו בכפיה היא אמירה לא נכונה. כי לפי האסלאם, האדם בעל בחירה חופשית במעשיו הרצוניות, הוא עושה מעשים טובים ומקבל תגמול על זה או שהוא עושה מעשים רעים ומקבל עונש. והוא משולל בחירה חופשית בנושאים אינסטינקטיבים כמו: הולדתו, משך חייו.... האסלאם לא מרשה עצלות וסטייה וזה מנוגד ליסודות האסלאם ולמטרות שנברא להן האדם. ולכן, טועה כל מי שחושב שהאסלאם מבקש מהאדם שיכנע ויקבל את המציאות כמו שהיא בלי שתהייה לו השפעה ושינוי על המציאות. האדם חייב לעבוד וצריך לסמוך על אלוהים כי זה נותן לו כוח עצום. הנביא עליו השלום אומר: מי שרוצה להיות אדם חזק הוא צריך לסמוך על אלוהים. «من أحب أن يكون أقوى الناس فليتوكل على الله».

 
(أقرأ المزيد ... | التقييم: 3.5)
חובות שבין אד&
עברית

חובות שבין אדם לאלוהיו : דיני אכילה ושתייה  באסלאםבאסלאם נאסר על אכילת בשרם של בעלי-חיים רבים. בסורת הפרה-2 פסוקים 173-172 נאמר:"172 הוי המאמינים, אכלו מן הדברים הטובים אשר שלחנו לפרנסתכם והודו לאלוהים, אם עובדים אתם לו 173 הוא אסר עליכם רק נבלות ודם ובשר חזיר וכל אשר הוקרב לכבוד אחרים זולת אלוהים,...". הפסוק אוסר, אם כן, על אכילת בעלי חיים שנמצאו מתים, על אכילת בשר חזיר ועל אכילת בשר שנשחט ללא אמירת הודיה לאל שהתיר את השחיטה. ובסורת השולחן הערוך-5 פסוק 3 נאמר: "נאסרו עליכם נבלה ודם ובשר חזיר, וכל אשר הוקרב לכבוד אחרים זולת אלוהים, והבהמה אשר מתה בחנק, או במכות, או בנפילה אל התהום, או בנגיחה ואשר טרפוה חיות טרף- אך לא אשר שחטתם- וכל אשר הועלה קורבן על במת אלילים, ולהפיל גורל בחצים מעשה הפקרות הוא לכם..." הפסוק חוזר אם כן על האיסור לאכול את הנבלה, את בשר החזיר ואת הבשר שנשחט ללא אמירת הודיה לאלוהים; בפסוק מופיעים איסורים נוספים: אין לאכול בשר בעל חיים שמת כתוצאה מפגיעת בעל חיים, אחר ואין לאכול בשר בעל חיים שמת כתוצאה מנפילה ממקום גבוה; אין לאכול בשר בעל חיים שהוקרב לאלילים ובשר אשר הוגרל במשחקי הימורים. לבעלי החיים אלה המותרים לאכילה קבעה השָרִיעָה כללי שחיטה. באסלאם חל איסור על שתיית אלכוהול, המבוסס על פסוקים מן הקראן: בסורת השולחן הערוך-5, בפסוק 90 נאמר:" הוי המאמינים, היין ומשחקי המזל ובמות האלילים והחיצים, טומאה הם ומעשה שטן, על כן רחקו מעליהם למען תעשו חיל."

 

 

ביהדותהיהדות מטילה איסור על אכילת רוב בעלי-החיים. המינים המותרים באכילה הוגדרו בתורה כך: "ד זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. ה אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר. ו וְכָל-בְּהֵמָה מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע שְׁתֵּי פְרָסוֹת מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה--אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ. ז אַךְ אֶת-זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה: אֶת-הַגָּמָל וְאֶת-הָאַרְנֶבֶת וְאֶת-הַשָּׁפָן כִּי-מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ--טְמֵאִים הֵם לָכֶם. ח וְאֶת-הַחֲזִיר כִּי-מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְלֹא גֵרָה--טָמֵא הוּא לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ." (דברים יד( אף בבהמות כשרות יש חלקי גוף האסורים באכילה.בעלי החיים המותרים לאכילה חייבים בשחיטה כשרה, שההלכה קבעה את פרטיה. ההלכה אוסרת גם על ערבוב מוצרי בשר עם מוצרי חלב בבישול ובאכילה. יסוד האיסור לערבב חלב ובשר הוא הפסוק המקראי "לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג יט. (

 

 

(أقرأ المزيد ... | التقييم: 0)
צַוָּאות הנב&#
עברית

צַוָּאות הנביא מוחמד

 

 

במאמר הזה אנו נציג חלק מצַוָּאותיו של הנביא מוחמד (أقرأ المزيد ... | 39599 حرفا زيادة | التقييم: 5)

עדות האשה שוו&
עברית

התשובה על: עדות האשה שווה למחצית עדות הגבר

 

 

אויבי הדת טוענים שהאסלאם השפיל את האישה והוריד מהערך שלה כי קבע שעדות האשה אינה חובה ולא מקובלת אלא אם יש גבר ושתי נשים שנותנות עדות.אלוהים אמר: وَاسْتَشْهِدُواْ شَهِيدَيْنِ من رِّجَالِكُمْ فَإِن لَّمْ يَكُونَا رَجُلَيْنِ فَرَجُلٌ وَامْرَأَتَانِ مِمَّن تَرْضَوْنَ مِنَ الشُّهَدَاء أَن تَضِلَّ إْحْدَاهُمَا فَتُذَكِّرَ إِحْدَاهُمَا الأُخْرَى אבל ככל שערך הפקחות עולה אצל עבדי הצלב כך הפקחות שלהם מטעה אותם.האסלאם שמר על האישה והחשיב אותה מהצודקים ביותר. נתן לה כנוי העולה על עד והוא شهيدة. למה אמר אלוהים: شهيدين ולא אמר شاهدان؟אם היו מבינים את הפירוש הנכון לקוראן הם לא היו מעלים ספקות בקוראן.התשובה: יתכן שהעד יתן עדות שקר לכן אלוהים השתמש בצורה של הפרזה. (شهيد) העד הוא אדם שהעיד כמה פעמים עדות אמת, והאנשים נותנים לו מהימנות וזאת ראיה שהוא עד אמת.ואם לא נמצא שני עדים מהגברים אז אלוהים קבע לנו שיעידו גבר ושתי נשים.ובזה הראה אלוהים שהנאמנות היא מאופיה של האישה המוסלמית (גם בעדות) כי היא קיבלה תואר של شهيدة כמו שהסברנו קודם.אלוהים ביקש שנבחר את העדים שאנו רואים שהם נאמנים.וסיבת הדרישה לשתי נשים וגבר אחד היא: ))أَنْ تَضِلَّ إِحْدَاهُمَا فَتُذَكِّرَ إِحْدَاهُمَا الْأُخْرَى((כי העדות מבקשת חיכוך והתערבבות בחברה, דבר שלרוב חסר לאשה.אין קשר לאישה בדברים כאלה ואין לה עניין בדברים כאלה, ואם תהיה עדות האשה נחוצה אז שתהיה עדות של שתי נשים וגבר אחד.כי האישה אינה מתעסקת בחברה הכלכלית הסובבת אותה והיא עלולה לשכוח לכן, יש צורך בשתי נשים, אם הראשונה שוכחת אז השנייה מזכירה לה.ואלוהים הוא היודע.

 

(أقرأ المزيد ... | التقييم: 5)
התשובה על: נרפ
עברית

الرد على شبهة التوكل والتواكلהתשובה על: נרפות מול לבטוח באלוהים

 

 

אויבי האסלאם טוענים שהאסלאם הוא דת שקוראת לעצלות, להזנחה, לאי עבודה ולסמכות על חסדי אלוהים.ושהאסלאם משקף לחסידיו דברים שליליים וגורם לאנשים לסמוך על ההשגחה העליונה ולהיות עצלנים, להיות תלויים בעולם הנסתר ולחיות בעולם של דמיון, רחוקים מהמציאות , כי הוא מבוסס על האמונה שאלוהים יודע הכל לפני שהוא קורה. ושהמחשבה הזו גורמת למוסלמי להיות חסר בחירה כי הוא משולל בחירה חופשית, אז למה הוא צריך לעבוד?הטענה הזו אינה חדשה אלא שהיא מתחדשת כל הזמן ומופיעה בכל עת בצורה חדשה.מי שעורר את הטענה הזו, עורר אותה משום שהוא הבין שלא כהלכה את האמונה בנסתרות , בגורל ובגזרה, והתבלבל בין נרפות לבין לבטוח באלוהים.נרפות פירושה לסמוך על אלוהים בהשגת המבוקש בלי לטרוח ולעשות שום דבר.לבטוח באלוהים פירושו: לסמוך על אלוהים בהשגת המבוקש תוך כדי עשייה להשגת המבוקש וזה הוא הפירוש שמעודדים בקוראן ובמסורת של הנביא עליו השלום. וההוכחות הן:1) הקוראן: פסוקי הקוראן קישרו בין אמונה לבין עבודה ולקחו את העבודה הטובה כתנאי לאמונה.עבודה היא מלה שכוללת כל מאמץ אנושי שנעשה לטובת הפרט והחברה.ومن ذلك قوله تعالى «والعصر إن الإنسان لفي خسر، إلا الذين آمنوا وعلموا الصالحات» العصر 1 - 3، وقوله: «إلا الذين آمنوا وعملوا الصالحات» التين/ 6،אלוהים נשבע שבן האדם הנו מפסיד חוץ מהמאמינים שקיימו את כל המצוות.وقوله عز وجل: «وقل اعملوا فسيرى الله عملكم ورسوله والمؤمنون» التوبة/ 01תעבדו, אלוהים יראה את עבודתכם והנביא והמאמינים יראו את זה.وقال أيضاً: «فامشوا في مناكبها وكلوا من رزقه» الملك/ 51.תעבדו ותחפשו אחרי הפרנסה שלכם.ויש עוד הרבה פסוקים שמעודדים עבודה וחיפוש אחרי פרנסה. ומה שיש בפסוקים של הקוראן מנוגד לעצלות ולנרפות.2) המסורת של הנביא הדגישה על חשיבותה של העבודה.قال رسول الله صلى الله عليه وسلم: «ما منكم من أحد إلا وقد كتب مقعده من الجنة والنار، فقيل يا رسول الله: أفلا ندع العمل ونتكل على الكتاب؟، فقال: لا، اعملوا، فكلٌ ميسر لما خُلق له» رواه البخاريהנביא עליו השלום אומר: כל אחד מכם גורלו נקבע אם הוא לגן עדן או לגיהנום. ואז שאלו את הנביא: אנחנו לא צריכים לעבוד ונסמוך על מה שנגזר לנו?אמר הנביא: לא! תעבדו, כל אדם חייב לעשות את הנגזר לו.מסורת שנייה מספרת: תחשוב היטב ותסמוך על אלוהים. اعقلها وتوكلגם כן הוא אומר: תתרפאו עבדי אלוהים, אלוהים המציא לכל מחלה תרופה.تداووا عباد الله، فإن الله تعالى لم يضع داء إلا وضع له دواء..» رواه أحمد.הדרישה לעבודה היא חובה ומי שרוצה להרוויח בצורה נכבדה הוא צריך לחפש עבודה. וכל מי שרוצה צאצאים יתחתן, וכל מי שרוצה הצלחה ילמד, וכל מי שרוצה החלמה ממחלה יקח תרופה.3) האמונה בנסתרות, בגזרה לטוב ולרע ובגורל אינה מתנגשת עם תפקיד האדם בחיים ועם הצורך בעבודה. החליף עומר בן אלכטאב אמר: אסור עליכם לא לעבוד ולבקש פרנסה מאלוהים כי השמיים אינם מורידים זהב או כסף.لا يقعد أحدكم عن طلب الرزق يقول اللهم ارزقني وقد علم أن السماء لا تمطر ذهباً ولا فضة».4) והאמירה שהאדם משולל בחירה חופשית ושמעשיו נקבעו לו בכפיה היא אמירה לא נכונה.כי לפי האסלאם, האדם בעל בחירה חופשית במעשיו הרצוניות, הוא עושה מעשים טובים ומקבל תגמול על זה או שהוא עושה מעשים רעים ומקבל עונש.והוא משולל בחירה חופשית בנושאים אינסטינקטיבים כמו: הולדתו, משך חייו....האסלאם לא מרשה עצלות וסטייה וזה מנוגד ליסודות האסלאם ולמטרות שנברא להן האדם.ולכן, טועה כל מי שחושב שהאסלאם מבקש מהאדם שיכנע ויקבל את המציאות כמו שהיא בלי שתהייה לו השפעה ושינוי על המציאות. האדם חייב לעבוד וצריך לסמוך על אלוהים כי זה נותן לו כוח עצום.הנביא עליו השלום אומר: מי שרוצה להיות אדם חזק הוא צריך לסמוך על אלוהים.«من أحب أن يكون أقوى الناس فليتوكل على الله».

 

 

(أقرأ المزيد ... | التقييم: 3.66)
התשובה על: מרב
עברית
 
התשובה על: מרבית אנשי גיהנום הןנשים.
 
عامة أهل النار من النساء
‏حدثنا ‏ ‏مسدد ‏ ‏حدثنا ‏ ‏إسماعيل ‏ ‏أخبرنا ‏ ‏التيمي ‏ ‏عن ‏‏أبي عثمان ‏ ‏عن ‏ ‏أسامة ‏‏عن النبي ‏ ‏صلى الله عليه وسلم ‏ ‏قال ‏ ‏قمت على بابالجنة فكان عامة من دخلها المساكين وأصحاب الجد محبوسون غير أن أصحاب النار قد أمربهم إلى النار وقمت على باب النار فإذا عامة من دخلها النساء صحيح البخاري .. كتاب النكاح .. باب لا تأذن المرأة في بيت زوجها إلا بإذنه ספר לנומסדד, ספר לנו אסמאעיל, ספר לנו אלתמימי מאבו עותמאן מאוסאמה שהנביא אמר: עמדתי ליד גן עדן וראיתי שרוב הנכנסים אליה הם מהמסכנים, וכאשר אנשי גיהנוםעמדו להיכנס אליה ראיתי שמרביתם נשים.התשובה:כאשר נקבע בדת שלנושמרבית אנשי גיהנום הם מהנשים האם הוא קבע שהן הנשים המוסלמיות?
לא
אבל הוא אמר נשיםבואו נציג אתהדברים לפי ההגיון.העולם מכיל 7 מליארד איש, מהם 1.5 מוסלמים.לכןהמוסלמים הם 1.5 מליארד איש.ואם אנו מניחים שהנשים המוסלמיות מהוות 60%ממספר המוסלמים אז מספר הנשים המוסלמיות הוא 900 מליון אישה. והגברים600 מליוןאיש.לפיכך, מספר האנשים הלא מוסלמים בעולם הוא 5.5 מליארד איש.ואםהנשים הלא מוסלמיות מהוות 60% או אפילו 51% ממספר אנשי העולם הלא מוסלמי אז הן 3.3מליארד אישה לכן בהשוואה בין נשים מוסלמיות לבין נשים לא מוסלמיות אנו רואים שמספרהנשים שבגיהנום יהיה 3.3 מליארד אישה והן הנשים הלא מוסלמיות.ומספר אנשי גיהונםמהגברים הוא 2.2 איש שהם לא מוסלמים.לפיכך, מרבית אנשי גיהונם הןנשים.אמר השופט עיאד: הנשים הן מרבית צאצאיו של אדם.מראשית הבריאהעד היום הזה מספר הנשים גובר ועולה על מספר הגברים.צדק הנביא מוחמד עליוהתפילה והשלום.הנביא מחמד הגן על הנשים המוסלמיות מגיהנום בשנידברים:א) בתווך שלו אצל אלוהים.ב) הוזכר בספר צחיח מוסלם صحيح مسلمשאבן עומר מסר שהנביא אמר : הוי הנשים תתנו צדקה ותרבו לבקש מחילה וכפרה מאלוהים כיראיתי שמרבית אנשי גיהנום הן נשים...לכן חדית הנביא מוחמד לא פנה לנשיםהמוסלמיות אלא התכון לנשים באופן כללי.ואלוהים הואהיודע.
(أقرأ المزيد ... | التقييم: 5)
הספרות הסמכו&#
עבריתהספרות הסמכותית ביהדות

 

הספרות הסמכותית ביהדות היא כמעט כולה ספרות הלכה - כלומר, ספרות העוסקת בפירוט ובהבהרה של המצוות והחוקים שבתורה. אוסף החוקים היהודי המפורט הוא המשנה. המשנה מחולקת לששה נושאים עיקריים, הקרויים "סדרים", וכל סדר מחולק לנושאי משנֵה- מסכתות (ביחיד- מסכת). החוקים המופיעים במשנה נוגעים לחקלאות, תפילות וברכות, אופן חגיגת החגים, דיני אישות, אוּפני הקרבת קרבנות ועוד. מקור המשנה הוא בדיונים שנערכו בעל-פה בין תלמידי החכמים, ולכן היא קרויה גם "תורה שבעל-פה". תקציר של דיונים אלה נערך והועלה על הכתב בשנת 200 לספירה. הן בארץ ישראל והן בתפוצה היהודית הגדולה שבבבל התקיים בין המאה השלישית למאה השביעית לימוד ודיון בחוקים המופיעים בסדרים ובמסכתות שבמשנה.נוסח דיונים זה קרוי תלמוד או גמרא, והוא כולל דעות של חכמים שונים על החוקים שבמשנה. התלמוד הועלה על הכתב ונערך במאה השביעית. בימי הביניים, במאה ה-12, חיבר הרמב"ם ספר הלכה הנקרא משנה תורה, או "היד החזקה" (שם שניתן לו משום שהוא כולל 14 (י"ד) חלקים). הספר מציג את ההלכות המופיעות בתלמוד בצורה שיטתית וכולל את המצוות שבהן היו היהודים חייבים כשבית המקדש היה קיים. משנה תורה השפיע מאז הופעתו על הפסיקה ההלכתית בכל קהילות ישראל. במאה ה-16 חיבר הרב יוסף קארו, מהחשובים שבחכמי צפת, ספר הלכות בשם "בית יוסף", ואחר כך כתב לו עיבוד תמציתי בשם שולחן ערוך. בניגוד לרמב"ם, השמיט הרב קארו מאוסף ההלכות מצוות שתוקפן בטל עם חורבן בית המקדש, כמו דיני הקרבת קרבנות. שולחן ערוך הפך לספר הלכה נפוץ ביותר בקרב יהודים שומרי מצוות.כל ספר הלכה מבוסס על התלמוד ועל ספרי ההלכה שנכתבו לפניו, אך הוא מוסיף עליהם פסיקות הנוגעות לשאלות חדשות שהתעוררו. 

 

הספרות המקובלת ביהדות

 

 

 

הספרות המקובלת ביהדות כוללת ספרי פרשנות למקרא וכן ספרות אגדה. ספרות האגדה מורכבת מספרי מדרש ומקטעי משנה ותלמוד שאינם עוסקים בהלכה. אחד מפירושי המקרא בעלי ההשפעה הוא פירושו של רש"י, שחי בגרמניה במאות ה-10 וה-11. ספרי המדרש, שהם כאמור חלק מספרות האגדה, מרחיבים את תוכנם של חמשת חומשי התורה והמגילות ומעניקים להם פרשנות (למשל, בראשית רבה ושמות רבה, שסיפורים מתוכם - על אברהם, יוסף ומשה - הובאו בפרק הראשון – סיפורים מכוננים). ספרים אלה מכילים את הגרסה הכתובה והערוכה של דרשות שנישאו בעל-פה בבתי הכנסת. קטעי המשנה והתלמוד שהם חלק מספרות האגדה, עוסקים בהגות, במוסר, מרחיבים את סיפורי המקרא ומציגים סיפורים בעלי לקח מוסרי המבוססים על דמויות מן המקרא (למשל, אגדות על המלך הורדוס ועל בר-כוכבא). 

 

המקור

(أقرأ المزيد ... | التقييم: 5)

أسم القسم للمقالات

  • من قال ان الله محبة ؟
  • متى ترك إبراهيم حاران قبل أم بعد وفاة أبيه
  • القرآن والثالوث للمستشار محمد مجدى مرجان, شماس أسلم يدافع عن دين التوحيد
  • دفاعاً عن نبى الله لوط وابنتيه
  • حقيقة الروح القدس في الشرائع الألهية
  • الثالوث القدوس .. عند ثيوفيلس الأنطاكي 180 م
  • بحث عن الروح القدس التى تسمى الاقنوم الثالث
  • إله المحبة مستوجب نار جهنم؟
  • تابع:إله المحبة مستوجب نار جهنم؟
  • حقيقة الكفن المقدس بتورينو !
  • أسم القسم للمقالات

  • الرد على شبهة الكلمة التي قيلت للمتطهر من الزنا
  • التشكيك فى صحة الأحاديث والأستغناء عنها بالقرآن
  • الرد على : فقتل رجالهم وقسم نساءهم وأولادهم وأموالهم بين المسلمين
  • إبطال شبه الزاعمين الاكتفاء بالقرآن دون السنة
  • الرد على شبهة:إرضاع الكبير
  • الرد على : الداجن أكل القرآن
  • الرد على : الجنة تحت ظلال السيوف
  • الرد على : ثَلاَثَةِ أَحْجَار
  • الرد على شبهة الطاعنين فى حديث "خلوة النبى !!
  • الرد على شبهة الطاعنين فى حديث "اللهم فأيما مؤمن سببته ..
  • أسم القسم للمقالات

  • حكم تناول خميرة البيرة
  • هذه بضاعتنا: الإسلام دين المحبة والرحمة الحقيقيين - وسائل نشر المحبة فى دين الاس
  • هل هذا الحديث الشريف يثبت لاهوت المسيح كما يدعي النصارى؟
  • القتال في الإسلام ضوابط وأحكام
  • الرد على:الملائكة تلعن المرأة
  • الرد على مثنى وثلاث ورباع وما ملكت ايمانكم
  • الرد على : المرأة ضلع أعوج
  • حقيقة الجزية
  • رد شبهة المساواة بين المرأة و الكلب
  • الرد على : الموت هو كبش أملح يذبح يوم القيامة
  •   أسم القسم للمقالات

  • خرافات النصارى حول الحروف المقطعة بالقرأن الكريم
  • حقيقة استواء الرحمن على العرش وإلى السماء
  • نزول الله إلى السماء الدنيا بلا انتقال ولا تجسيد
  • شبهات حول قضية النسخ
  • الرد على شبهة :(وَكَوَاعِبَ أَتْرَاباً )
  • هل "يهوه" هو اسم الله الأعظم ؟؟؟
  • الرد على الأخطاء اللغوية المزعومة حول القرآن الكريم
  • الرد على شبهة:لا تقربوا الصلاة وأنتم سكارى
  • رد على من انكر تحريم الخمر
  • بيان كذب المدعو بنتائوور بخصوص مخطوط سمرقند
  •  
     


    انشاء الصفحة: 4.67 ثانية